בוכמן נ' בזק בינלאומי בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לפצוי התובע בגין גבייה, שלטענת התובע גובה ממנו הנתבעת שלא כדין במשך 10 שנים עבור שירות אינטרנט ללא אישורו ומבלי שיינתן לו שירות כזה. התובע צרף לכתב התביעה נספח בו הוא מפרט את הפניות הטלפוניות לנתבע בענין זה החל מיום 27.6.11 ואילך, לטענתו ללא תשובה. כן הוא טוען שמקום העבודה שלו מספק לו שירותי אינטרנט והוא צירף חשבון מיום 1.7.11 המאשר לטענתו כי החשבון שולם על ידי אחר וכן פניות בכתב מחודש 7/2011 ו – 8/2011. התובע צרף פירוט חשבון מחודש 9/2011 שם צוין תשלום לספק אינטר' בסך 14.72 ₪.

הנתבעת טוען בכתב ההגנה כי התובע הצטרף אל השירות ורכש מחשב בשנת 2001 באמצעות נציג מכירות בחנות "אופיס דיפו". התובע יחד עם אשתו ביקשו להצטרף למבצע מיוחד בשם "אופיס דיפו מחשב 3" הכולל רכישת מחשב במחיר מיוחד בתמורה להצטרפות לחבילת גישה לרשת האינטרנט של בזק בינלאומי. חבילת הגלישה כוללת חיבור אנלוגי לרשת האינטרנט בעלות חודשית של 5 דולר לחודש בתוספת מע"מ עבור 8 שעות גלישה ראשונות מדי חודש ולאחריהן בעלות של 6 ₪ עבור כל שעת גלישה נוספת. בנוסף כוללת החבילה ת.ד. אלקטרוני חינם ותמיכה טכנית במשך 24 שעות ביממה. במסגרת החבילה, ניתנה התחייבותו למשך 12 חודשים וחיוב בתשלום חד פעמי לפני תום התקופה. לאחר 12 חודשים רשאי היה התובע לבקש בכל עת להתנתק מן השירות. התובע מסר את כל הפרטים המזהים לרבות אמצעי תשלום ובחר שם משתמש. בשל העובדה שהמדובר בהתקשרות לפני למעלה מ – 10 שנים הנתבעת לא שמרה את הטופס, שדוגמתו צורפה לכתב ההגנה. נוסף על כך צרפה הנתבעת רשומה מוסדית המעידה על פתיחת מנוי על שם התובע ורעייתו. נוסף על כך, צורף לכתב ההגנה תצלום פלט מערכת הנתבעת המעיד על עדכון אמצעי התשלום. עוד נטען כי אשת התובע פנתה ביום 14.7.08 לנתבעת וביקשה פרטים על המנוי אולם לא ביקשה לבטלו. העתק תיעוד שיחת הטלפון צורף כנספח לכתב ההגנה. עוד עולה מכתב ההגנה כי התובע פנה לנתבעת בטענה שלא היה מודע לחיובים וכי אינו עושה שימוש בשירות רק ביוני 2011 וביקש החזר כל התשלומים בגין השנים בהן חוייב. הנתבעת בדקה את טענותיו ודחתה אותן, אולם הציע לו לפנים משורת הדין זיכוי בגין 6 חודשים אחרונים. התובע סירב. המועד בו ביקש לבטל את המנוי היה 27.6.11 והתובע זוכה בסך 47.02 ₪ בגין התקופה מיום ההודעה על ביטול ועד הביטול בפועל .הנתבעת טוענת להתישנות ושיהוי וכן כי גובה הנזק לא הוכח.

התובע העיד בפני והנתבעת לא הביאה עדים למעט הסתמכות על המסמכים שצורפו לכתב ההגנה.

הנטל להוכיח את תביעתו מוטל על התובע והוא לא עמד בנטל זה.

אומנם הסכם ההתקשרות בין התובע לנתבע לא הוגש לעיוני, אולם בשל העובדה שהתובע השתהה בתביעתו,נגרם נזק ראייתי לנתבעת. התובע לא הגיב על כל הנטען בכתב ההגנה לענין רכישת מחשב בתנאים שפורטו בכתב ההגנה. אם אכן לא רכש מחשב במבצע הנטען היה מציין זאת לפחות בעדותו בבית המשפט. התובע לא אמר בענין זה דבר. נוסף על כך העובדה שבמשך כ – 10 שנים לא פנה כלל לנתבעת מחזקת את גירסת הנתבעת כי הצטרף לשירות.

הפניה הראשונה המתועדת כי מתאריך 27.6.11, בשיחה שאותה מציין התובע, וגם הנתבעת מאשרת כי אכן התקיימה שיחה כזו. נוסף על כך, התובע טען כי המעביד משלם עבורו שירותי אינטרנט, וצרף חשבון אחד מחודש 07/2011, אין כל הוכחה לכך שהמעביד שילם מאז ומעולם עבור הספקת שירותי אינטרנט.מכל מקום גם אם עובדה זו נכונה-אין פירושה שהתובע לא הצטרף לשירות בעת רכישת המחשב.

ברי שהתביעה ככל שהיא נוגעת לתקופה שמעבר ל – 7 השנים האחרונות שלפני הגשתה – התיישנה. לחילופין גם גובה הנזק לא הוכח. התובע צרף אישור על תשלום לחודש אחד בלבד, ואין תיעוד על גובה הסכומים ששולמו ב- 7 השנים שלפני הגשת התביעה.

התובע נמנע מלהביא את אשתו לעדות ללא כל הסבר, במיוחד לאור העובדה כי נטען בכתב ההגנה כי היא פנתה לנתבעת לקבל פרטים אודות המינוי כ-3 שנים לפני שהוא ביקש לבטל את ההתקשרות. הימנעות זו נזקפת לחובת התובע.

נוסף על כך לפי המסמך שהתובע צרף מדו"ח כרטיס האשראי שלו, כתוב במפורש שהתשלום הוא עבור ספק אינטרנט. מכאן שלאורך כל התקופה היה צריך להיות ברור לתובע עבור מה הוא משלם.

התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: